מורה ללשון


שיעורי לשון ועברית נכונה

"למה הילדים שלי אומרים 'חמש שקל' ולא 'חמישה שקלים'? למה הם אומרים 'אני ילך' במקום 'אני אלך'? שואלים את עצמם הורים רבים, שדיבור בעברית נכונה חשוב להם מאוד. ואכן, דיבור בעברית תקנית הולך ונהייה פופולארי פחות ופחות. לא נדיר למצוא גם מרצים באוניברסיטאות או אפילו מורים שטועים פה ושם. שיעורי לשון בבתי הספר מנסים לתקן את התופעה ולמנוע אותה, אולם חשוב לנסות להבין למה היא נוצרה והאם היא בהכרח שלילת.


תופעה טבעית

ישנם מומחי לשון המסבירים את התופעה כהתפתחות טבעית של שפה. אנו רגילים לעברית תנ"כית, או עברית של תפילות, ולא עברית שנמצאת בשימוש יום יומי, ועל כן כל שינוי בה נראה לנו מזעזע וחמור. עם זאת, בשפות שהיו פעילות לאורך מאות שנים, אנחנו יכולים למצוא שינויים רבים לאורך השנים. אותם חוקרים טוענים כי שיעורי לשון בבתי הספר צריכים להצביע על התופעות האלו ולהסביר אותן אך לאו דווקא לטעון שהן שליליות.


תופעה שלילית

חוקרים ומורים אחרים מתייצבים מנגד וטוענים כי מדובר בתופעה חמורה ומצערת ביותר. אין שום סיבה, הם אומרים, כי ילדים ידברו את שפתם ויעשו בה שגיאות. לא מדובר בשפה זרה וקשה, אלא בשפת אמם, אותה הם צריכים לדעת בצורה רהוטה וללא רבב. שפה לא תקנית פוגעת בסיכויי הילדים להתקבל לעבודה או ללימודים בעתיד, הם אומרים, ולכן תפקידם של שיעורי לשון הוא לשפר את דיבורם של הילדים ולא רק להכין אותם לבגרות. האם תקבלו את מי שבאה לראיון עבודה ואומרת "שתי שעות" או את מי שאומרת "שעתיים"? האם תעדיפו את זה שמבקש להשתכר "עשר אלף בחודש", או "עשרת אלפים"?

נקודה שרוב החוקרים כן יגיעו בה להסכמה, היא, כפי שנאמר, המודעות. חשוב להבין איך התגלגלה השפה וכיצד היא התעצבה בצורה מסוימת, וחשוב גם להיות מודעים לעובדה שמדברים בצורה נכונה יותר או פחות. על כן, שיעורי לשון אינם חייבם לחנך את הילדים לעברית נכונה, אך כן לדאוג לכך שתהיה להם מודעות רבה יותר לנושא. את השפה בה ידברו הם יבחרו מתוך ידע ולא מחוסר ברירה.