ביטוח מחלות קשות

ביטוח מחלות קשות

האדם הוא חיה חכמה, אין ספק. יש שיטענו כי היא החיה החכמה ביותר שקיימת, אבל לגבי זה אני לא ממש בטוחה. אז מה הופך את האדם לחיה חכמה כל כך? חוסר היכולת שלה להישאר במקום אחד? התשוקה הבלתי נתפסת להתקדם, להמציא, לחדש? לא. מה שהופך אותנו למתוחכמים יותר מבעלי החיים האחרים הוא היכולת לחשוב על המחר ולנסות להתכונן לקראתו.


נעבור פה שוב

גם הכלב יודע להחביא את העצמות המיותרות בגינה ולסמן לעצמו איפה החביא אותם, למה שנקרא "יום גשום". אבל הכלב לא יחשוב על המקרר כדי להחביא יחד עם העצם גם מעט בשר. הניסיון להתכונן אל העתיד הוא הוא שעמד במרכז כל ההמצאות האנושיות, בבסיסן, גם המוחשיות וגם הרעיוניות. קחו לדוגמא: חברות ביטוח. רבים משלמים מעט כדי שאם בבוא היום יצטרכו, יקבלו הרבה מאותם כספי רבים. בעצם, ברור לכל מי שמשלם ביטוח מסוג כלשהו שיש סיכוי, אפילו סביר מאד, שלעולם לא יצטרך את הכיסוי עליו הוא משלם. אבל רוע הגזרה במקרה וכן יצטרך- מצדיקה את "בזבוז" הכסף.


בריא חולה

לרוע המזל, רב בני האדם לא מתוחכמים כמו שהיינו רוצים ולא עושים ביטוחים חיוניים, דוגמת ביטוח מחלות קשות אלא רק לאחר שבריאותם מראה סימני מצוקה. עד אז, הם חשים כי הסיכון שלא לראות את כספם גדול יותר מהסיכון לבריאותם. סטטיסטית, רובם גם צודק כמובן, אבל הסטטיסטיקה היא מדע בעייתי- גם אם נאמר שרק 0.001 אחוז חולה במחלה קשה כלשהי, הרי שעבור אותו 1- הוודאות היא של 100% ולאף אחד מאתנו אין כלים לדעת מי יהיה אותו אחד.


הערכת סיכון

בואו ונעמיד את הדברים על דיוקם- חברות הביטוח אינן חברות אלטרואיסטיות ופילונטרופיות שמבטחות אותנו מטוב ליבם. חברת הביטוח היא עסק. עסק שמעריך את הסיכונים של הכיסויים הניתנים למבוטחים וקובע על פי כך את הפרמיה או אפילו האם לבטח בכלל. באופן הגיוני, אם כן, אינם ירצו לבטח אדם חולה. מכאן שכדאי להתכונן לתרחיש בו יש לך מחלה, לא עלינו, עליך לבטח את עצמך עם ביטוח מחלות קשות הרבה לפני שיש אפילו חשד שאתה צריך אותו.